ליבוביץ, שער ושות', משרד עורכי דין
אגודות שיתופיות, מושבים וקיבוצים, מיסוי מקרקעין, מקרקעין
 פרופיל המשרד |  תחומי עיסוק |  צוות המשרד |  מאמרים |  טיפים |  פרסומים וקטעי עיתונות |  קישורים |  יצירת קשר
מאמרים נבחרים
החלטת מועצת מקרקעי ישראל 1186 קובעת הקלות בגין תוספת בניה אך מפלה לרעה את המגזר החקלאי
מאת: עו"ד אביגדור ליבוביץ
מוכרים נחלה - היזהרו מחבות במס שבח בגין שימושים חורגים
מאת: עו"ד אביגדור ליבוביץ ועו"ד ורו"ח שניר שער
טיפים נבחרים
האם יש לשלם היטל השבחה בגין שימוש חורג?
מאת: עו"ד אביגדור ליבוביץ
מוכרים נחלה - היזהרו משיפוץ בית המגורים בעת המכירה!!!
מאת: עו"ד אביגדור ליבוביץ
מאמרים צוואה מוקדמת וצוואה מאוחרת מי גובר?
צוואה מוקדמת וצוואה מאוחרת מי גובר?
מאת: עו"ד אביגדור ליבוביץ

במגזר החקלאי היה מקובל מזה שנים להעביר את הנחלות במתנה לאחד מהילדים בכדי להתמודד עם הדרישה של החלטות רמ"י שלא לפצל את הזכויות בנחלה בין היורשים.

נבהיר, כי העברה במתנה ומינוי בן ממשיך אלו פעולות משפטיות שאין מהן חזרה (אלא במקרים נדירים) והתוצאה היא שהורים הופכים להיות תלויים בטוב ליבם של הילדים ובני זוגם שמתגוררים בסמוך להורים והתחייבו בהרבה מקרים לטפל בהורים עד סוף ימיהם, ובחלוף השנים מצאו ההורים שלא לכך הם ייחלו כאשר הם ביקשו שהילדים והנכדים יתגוררו לידם.

הסכם משולש:
במושבים בהם קיים הסכם משולש (רמ"י, אגודה, סוכנות) היה מקובל למנות "בן ממשיך" ולרשום את המינוי בסוכנות כך שהבן הממשיך יקבל את הזכויות בנחלה לאחר שאחרון מההורים ילך לבית עולמו. הבעיה שנוצרה במהלך השנים היתה, שהדור הולך ופוחת ונוצרו סכסוכים רבים בין הורים לילדים עוד בחיי ההורים לאחר שהנחלות הועברו במתנה או מונה בן ממשיך.

כאשר מדובר על הסכם משולש החל על משבצת האגודה, מינוי בן ממשיך שנרשם כדין, גובר על כל צוואה מאוחרת.

עולה שאלה בפסיקה - האם המינוי נועד לצורך בניית הבית השני בנחלה או לצורך העברת הזכויות בנחלה לבן הממשיך לאחר שאחרון ההורים ילך לבית עולמו?    

מצאנו מקרים לא מעטים בהם ההורים כלל לא ידעו כי המינוי הוא "בלתי חוזר" וכי הילד שמונה יקבל את כל הזכויות בנחלה לאחר שאחרון ההורים ילך לבית עולמו, בעוד ההורים ביקשו לאפשר לילד לבנות בית שני בנחלה בלבד.

כאשר הבית נבנה על ידי הבן הממשיך ולא נחתם הסכם בינו לבין ההורים הקובע כי מדובר על בניית בית בלבד וכי אין כוונה להקנות לו את מלוא הזכויות בנחלה, המינוי יגבר על כל צוואה והילד שמונה יקבל את הזכויות בנחלה מבלי שתהא לו חובת פיצוי כלפי היורשים האחרים.

הסכם דו- צדדי:
כאשר מדובר על הסכם דו - צדדי אין למינוי בן ממשיך כל משמעות ביחס לזכויות בנחלה, כך שגם אם ההורים לא הותירו אחריהם צוואה אין לבן הממשיך זכויות יתר ביחס ליורשים האחרים.

המציאות מראה, כי במקרים בהם לא נותרה צוואה ומונה בן ממשיך במושבים בהם חל הסכם דו - צדדי, נוצרו מחלוקות בין היורשים כאשר הבן שמונה העלה טענה כי המינוי נועד להקנות לו את הזכויות בנחלה מבלי שתהא לו חובת פיצוי כלפי היורשים האחרים.

מוסד "הבן הממשיך" חלף זמנו בטל קורבנו, הוא איננו רלוונטי לימינו והמטרה שלשמה הוא נוצר "מניעת פיצול הנחלה" איננה מושגת באמצעות מינוי בן ממשיך אלא הפוך הוא, בראייה מרחבית ובחינה מעמיקה של הפסיקה שהתפתחה במהלך השנים נמצא, כי מינוי בן ממשיך והעברת הזכויות במתנה מביאים הורים מבוגרים לפתחו של בית המשפט בניסיון לבטל את המינוי בניסיון להוכיח התנהגות מחפירה.


הפתרון הנכון משפטית ומשפחתית הוא עריכת צוואה בה ייקבעו הוראות ביחס להורשת הזכויות בנחלה והחלוקה בין הילדים.

בצוואות רבות מצאנו הוראות שסותרות את החלטות רמ"י, מה שהביא יורשים ל"מבוי סתום" ולהיזקקות להליכים משפטיים שהותירו משפחה מפורקת ועל כן יש לשים לב היטב בעת עריכת הצוואה להוראות רמ"י.

שאלה נוספת שעולה בעת מימוש צוואות היא - מי גובר - צוואה מוקדמת או צוואה מאוחרת עם הוראות סותרות?

במקרה מסוג זה, ההורים הותירו אחריהם צוואות סותרות שמקנות את הזכויות ליורשים שונים ביחס לאותה נחלה. לצורך כך, נבהיר לקוראים, כי כאשר מדובר בזכויות בנחלה, בהתאם להסכמי המשבצת והסכם החכירה, כאשר שני היורשים רשומים כבעלי הזכויות ואחד מבני הזוג הלך לבית עולמו, בן הזוג השני זכאי למלוא הזכויות גם אם בן הזוג הותיר צוואה שמקנה את הזכויות ליורש אחר. בן הזוג שנותר בחיים ילך לרמ"י עם תעודת פטירה ומכתב בקשה ואין לו צורך להמציא צו ירושה או קיום צוואה והוא יירשם כבעל מלוא הזכויות בנחלה. לאחר שאחרון ההורים הלך לבית עולמו יש לפעול בהתאם לצוואה אחרונה שהותיר אחריו אחרון ההורים.

סיפור מהחיים:
במקרה בו טיפלנו האם שנפטרה ראשונה הותירה אחריה צוואה שהקנתה את מלוא הזכויות בנחלה לביתה מנישואין ראשונים. מדובר בבני זוג שהיו נשואים במשך ארבעים שנה. האב שנותר ביקש להעביר על שמו את מלוא הזכויות בנחלה ונתקל בבת שהציגה את צוואת אימה והודיעה שהיא זכאית לקבל את הזכויות של האם בנחלה (מחצית). הצדדים הגיעו להליך גישור במהלכו הוצגה המסגרת המשפטית ובקושי רב ולאחר דברים קשים שהוחלפו בין הצדדים שהיו ביחסים מעורערים במשך שנים רבות, הודיעה הבת כי בשלב זה היא לא תפעל בהליכים משפטיים ביחס לזכויות אמה בנחלה והאב נרשם כבעל מלוא הזכויות בנחלה.

חלפה שנה והאב הלך לבית עולמו. האב הותיר אחריו צוואה שקבעה כי שלושת ילדיו המשותפים עם אשתו שהלכה לעולמה וכן ביתה של אשתו מהנישואין הראשונים, זכאים לזכויות בנחלה בחלקים שווים.    

כעת התעוררה שוב האחות החורגת (בתה של האם ז"ל) והודיעה כי היא עומדת על זכויות אימה בנחלה בהתאם לצוואה שקיבלה תוקף ודרשה כי הנחלה תימכר ומחצית מהתמורה נטו תועבר אליה.

כעת נעצור בכדי לבחון את המסגרת המשפטית. קיימות שתי צוואות, אחת מוקדמת המעבירה את הזכויות של האם לביתה ואחת מאוחרת המעבירה את הזכויות של האב שרשום כבעל מלוא הזכויות בנחלה לשלושת הילדים המשותפים ולבת מהנישואין הראשונים בחלוקה שווה - והשאלה היא מי גובר?

המסקנה שעולה לאחר בחינת הפסיקה והמסגרת המשפטית בהתייחס להחלטות רמ"י והוראות הסכמי המשבצת, היא כי הצוואה המאוחרת תגבר על הצוואה המוקדמת והזכויות בנחלה יחולקו שווה בשווה בין היורשים.

למרות האמור לעיל חשוב להעיר - כי כל מקרה ייבחן לגופו וייתכנו מקרי קיצון בהם עשויה להיות תוצאה אחרת. בנוסף נזכיר, כי בתי המשפט נוטים לגישה של "צדק חלוקתי" בחלוקת הזכויות עם שמירה על עיקרון של "אי פיצול הנחלה" ששזור בהחלטות רמ"י במהלך כל השנים.

מצאנו מקרים בפסיקה בהם ההחלטות לא תאמו את הציפיות שהיו בטרם התנהל התיק בבית המשפט. התוצאות שהתקבלו לאחר הליכים משפטיים הביאו במקרים מסוימים, למצב של "שעטנז" בין הרצון ל"צדק חלוקתי", שמירה על העיקרון של "מצווה לקיים את רצון המת" והוראות החלטות רמ"י.

המסקנה המתבקשת היא, כי בכדי לא להביא יורשים לפתחו של בית המשפט, שלא תמיד ייקבע החלטות שיתאימו לרצון ההורים, נכון הוא לבחון היטב את המצב המשפטי, המשפחתי והתכנוני של הנחלה, ולערוך צוואה בהתאם וכן להקפיד היטב לחתום על הסכמים עם הילדים המבקשים לבנות בית בנחלה וכן עם הילד שמונה כבן ממשיך.

ב"עידן הנחלה המהוונת" ניתן יהיה לבנות שלושה בתים בנחלה, מה שיאפשר להורים להכניס שני ילדים לנחלה. מצב זה דורש תיאום ציפיות מראש בין הילדים להורים בכדי למנוע סכסוכים ועל מנת לאפשר מגורים משותפים בהבנה ובהרמוניה עם כל המורכבות שיש במגורים של שלושה ילדים, חתנים, כלות, נכדים והורים בתוך נחלה אחת.

הכותב מתמחה באגודות שיתופיות, במינהל ובמיסוי www.lieblaw.co.il   
יצירת קשר
שם :*
מייל:*
טלפון:
פרטים:*
הצטרפות לרשימת התפוצה של המשרד
שם :*
מייל:*
* הנני מסכים/ה לקבל לכתובת המייל הנזכרת למעלה עדכונים ומידע בנושאים הקשורים לתחומי עיסוקו של המשרד.
 פרופיל המשרד |  תחומי עיסוק |  צוות המשרד |  מאמרים |  טיפים |  פרסומים וקטעי עיתונות |  קישורים |  יצירת קשר
ליבוביץ, שער ושות' - משרד עורכי דין
סניף ראשי - מגדל V Tower , בני ברק - רחוב בר-כוכבא 23, מגדל V Tower, קומה 10, בני ברק, טל. 03-5751531, פקס. 03-5751530
סניף צפון - רחוב ארלוזורוב 25, בית עמציון, קומה 4, עפולה
. email: avigdor@lieblaw.co.il
...
powered by law-info - עורכי דין מידע משפטי